שמנת
גלידה ישראלית של פעם
הפרויקט נולד מתוך געגוע לתקופה שלא חוויתי בעצמי, אבל תמיד הרגשתי קשורה אליה. טיול בצפון הישן של תל אביב, עם הבתים הנמוכים, הגינות הקטנות והחתולים המשוטטים (מכאן שם המותג), עורר בי תחושה נוסטלגית והחזיר אותי לרוח שנות ה־70, תקופה שאני מכירה רק דרך סיפורים, תמונות ושירים.
תוך כדי השיטוט התנגן לי בראש השיר "זה לא בדיוק געגוע" של אריק איינשטיין, והקליפ שלו, עם הדמות המאוירת המשוטטת בתל אביב הישנה, היווה השראה ישירה לשפה הגרפית של הפרויקט: שילוב בין שחור־לבן לצבע, בין זיכרון למציאות.
No items found.
האתגר היה ליצור מותג גלידה ישראלי שמעורר נוסטלגיה ותחושת געגוע לתל אביב של פעם, תוך יצירת שפה ויזואלית ייחודית ושקטה, השונה מהמיתוג הצבעוני והעמוס המקובל בעולם הגלידות.
No items found.
הקונספט היה ליצור מותג שמחזיר את הצופה לתל אביב של שנות ה־70 באמצעות שפה ויזואלית נוסטלגית, המבוססת על חתולי רחוב, איורי עיפרון וצבעוניות מינימליסטית. במקום השפה הצבעונית המזוהה עם עולם הגלידות, נבנתה זהות רגועה, חמימה ומעוררת תחושת בית.
תהליך הלוגו התחיל מחיפוש אחר חתול שישדר נינוחות ושמחה. לאחר כמה ניסיונות הבנתי שהאיור הראשוני לא תומך באופי הטיפוגרפיה, ולכן יצרתי בעזרת Adobe Firefly חתול חדש בסגנון איור עיפרון. לאחר מכן ויקטרתי אותו באילוסטרייטור, כדי לשמור על מראה ציורי ועדין המשתלב עם השפה הוויזואלית של המותג.
No items found.
בהמשך פותחה השפה הגרפית של המותג באמצעות איורי רחובות בסגנון וינטג' וחתולי רחוב, ששולבו על גבי האריזות, הפוסטרים וחומרי המותג.
No items found.
